עלון דרור ישראל
יום חמישי | י"א בחשוון ה'תשפ"ד | 26.10.23
מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים
דברי פתיחה
למעגלי החיים הבוגרים
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל
ניצן בר קמה, מקיבוץ קשת, משרתת במילואים ביחידת ההסברה בחירום של חיל החינוך, מספרת לנו על שירותה: "אני משרתת ביחידת ההסברה בחירום, מגיעה כל יום למקומות אחרים לכוחות בשטח במוצבים, שטחי כינוס, בסיסים, לשיחות גם עם כוחות סדירים וגם עם מילואים על צדקת הדרך, רוח וערכים בלחימה, לתת תמונה גדולה של במה אנחנו (גם היסטורית, גם כרגע) ולחזק אותם במשימתם. מרגישה שזה לפעמים כמו אוויר לנשימה בשביל השטח ונותן פרספקטיבה וכוחות להמשיך, במיוחד במצבים של המתנה ודריכות שקשה להחזיק לאורך זמן. לפעמים יש גם התמודדות עם גזענות וזעם ויצרי נקמה. מתמודדים עם זה חינוכית, זה גם חשוב. ולא מעט פוגשים אבל וטראומה כמו אצל כלל החברה הישראלית. סה"כ מרגישה מרוב המקומות שכולם מגויסים מעל ומעבר למשימה, מאוהבים בעם ישראל וגאים לשרת בשעה הזו ושיש מחויבות מאוד גדולה לקחת אחריות ולהשיב בטחון. זה מחזק.
על הדרך פוגשת בשיחות גם חברי תנועה וזה הכי מרגש ויפה. בטח כשהם משחריה 😍 "
מהמתרחש בתנועה
היום, י"א בחשוון תשפ"ד, בעת שמדינת ישראל נמצאת בשעה היסטורית מהקשות שידענו, במלחמה מרה במאבק לחיים בביטחון ובשלום בארצנו, אנחנו מציינים את יום הזיכרון ה-28 לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל.
בחרנו להקדיש היום את העלון לציון הרצח הנורא שפילח את לב החברה הישראלית וערער את יסודותיה כמדינה יהודית-דמוקרטית. נבקש לשמור גם בזמן המלחמה על הרוח, על ערכינו, על נשיאת הזיכרון, על השיעור הכואב שיש לנו ללמוד כחברה מהרצח הנורא. נבקש לשאוב תעצומות ממילותיו, תפיסתו ומנהיגותו של רבין.
יום הזיכרון ה-28 לרצח ראש הממשלה ושר הבטחון יצחק רבין
Add paragraph text. Click “Edit Text” to update the font, size and more. To change and reuse text themes, go to Site Styles.
עקב הלחימה בוטל טקס האזכרה הממלכתי. חשבנו שיש למצוא דרך לציין את יום הזיכרון בתנועה ובקואליציה. הזמנו את הרכזים והרכזות בתנועות החברות בקואליציה לעצור במהלך היום את הפעילות החינוכית והמשימתית בשעת חירום, ולהתכנס בכל פורום אפשרי, תנועתי ובין-תנועתי, לדיון של שעה על טעם המערכה לאור תפיסתו ומנהיגותו של יצחק רבין וחלקו המשמעותי בהיסטוריה הביטחונית והמדינית של מדינת ישראל. כתבנו גופי שיחה לצעירים ולמבוגרים לחברות התנועה ולכלל התנועות והארגונים השותפים בקואליציה, בנוער העובד והלומד פעולות לבוגרת, במעורר נכתבה הצעה לשיחה פיקודית במלחמה לציון רצח ראש הממשלה יצחק רבין וסדנאות למחנכות, בדרור בתי חינוך נכתבו שיחות לצוותים וחניכים ומתקיים ציון משותף במפגש הנהגת המעגל.
אנחנו מזמינות את כולכן להשתמש בגופי השיחה שנכתבו לאספה הישראלית - תשפ"ד ולציין יחד את יום השנה.
ציון יום הזכרון בתנועה ובקואליציית "זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה"
"מרגע שקבענו, או קבעו אבותינו, שהמשימה היא חזרה לכאן .. לארץ ישראל, קבענו גם מי הם השכנים. מרגע שאמרנו כאן במקום הגיאוגרפי הזה, כאן תקום מדינת היהודים ממילא קבענו גם שאנחנו אי יהודי בים ערבי-מוסלמי. המציאות שבה אנחנו נגיע לעשרה מיליון יהודים, תמיד נהיה גוף יחיד שאיננו ערבי במציאות הקיימת, שאיננו מוסלמי מצפון אפריקה ועד אפגניסטן ופקיסטאן... דבר אחד ברור – ישראל לא יכולה לקבוע מדיניות כוללת שתתנה את עצם קיומה ברצון הערבים או נכונות הערבים להשלים עם קיומנו. התנאי הראשון לקיומה של ישראל, ולדעתי התנאי הראשון להשגת שלום, היא היכולת של ישראל והנכונות של ישראל, והנכונות של הפרטים בישראל, לבוא ולומר אנחנו, קיומנו כאן לא מותנה ברצון הערבים או נכונות הערבים להשלים עם קיומנו. מדיניות שאיננה מניחה זאת ביסוד כל מהלכיה בתחום הביטחון והשלום היא מדיניות ששמה סימן שאלה על עצם קיומה של מדינת ישראל. ולכן, נקודת המוצא הראשונה: אנחנו נתקיים פה בין אם ירצו ובין אם לא ירצו. זה מה שינחה את מדיניות הביטחון. המטרה צריכה להיות למנוע מלחמות... אבל אם תכפנה עלינו מוכרחים לנצח בהם, כי זה תנאי לקיומה של ישראל. ישראל צריכה לנצח."
מתוך סטנוגרמה: האופציות לקידום התהליך המדיני ומדיניות הביטחון, 1993
ההיסטוריה בכלל, ההיסטוריה המודרנית בפרט, ידעה שעות מרות בדורות האחרונים, כאשר מנהיגים הפכו אזרחיהם לבשר תותחים, בשם תורות נאלחות, בשם פאשיזם דורסני ונאציזם רצחני. תמונות הילדים ההולכים אל הטבח, תמונות הנשים המפוחדות על סף המשרפות, חייבות להיות לנגד עיני כל מנהיג בדורנו, גם בדורות הבאים. והנה אות אזהרה לכל מנהיג: כמעט כל המשטרים אשר דגלו ברעיון אשר לא העמיד במרכזו את האדם ואת קדושת חייו, כל המשטרים הללו קרסו ואינם עוד. עיניכם רואות זאת בימינו אלה. אין זו תמונה שלמה: כדי להגן על קדושת החיים חייבים, לעיתים, לסכן אותם. אין דרך לגונן על החיים אלא דרך החובה להילחם על חיי האזרחים, שלומם וריבונותם - וזו נשמת אפה של כל מדינה דמוקרטית.
מתוך נאום במעמד קבלת פרס נובל לשלום 1994
"התעלותם של לוחמינו, לא בזכות הברזל באה אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצדקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם - להבטיח קיום האומה במולדתה, לקיים - ואפילו יהיה זה במחיר חייהם - זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו - חופשי עצמאי בשלום ובשלווה"
מדברי הרמטכ"ל, רא"ל יצחק רבין ז"ל, בטקס הר הצופים לאחר מלחמת ששת הימים, 28.6.67
מורשת רבין
"אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ביטחון איננו רק הטנק, המטוס, וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי קודם כל האדם – האדם, האזרח הישראלי.
ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא בית הספר, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם התקווה של האדם. ביטחון הוא שלוות הנפש ואמצעי הקיום של העולה מלנינגרד, הוא קורת הגג לעולה מגונדר שבאתיופיה, הוא בית החרושת והתעסוקה לבן הארץ הזו, לחייל המשוחרר, הוא ההשתלבות בהווי ובתרבות שלנו. גם זה ביטחון.
בעת כינון הממשלה, ישיבה ראשונה של הכנסת השלוש עשרה, 1992
במרחק שתי תקוות מן הקרב, חזיתי שלום.
ראשי הֶעייף מוכרח ללכת, רגלי חולמות חלום.
האיש השרוף אמר: אני הסנה שבער ואכל, גְשָה הלום,
מותר לך, השאר נעליך על רגליך. זה המקום.
יהודה עמיחי
לאלון דרור, הסמ״פ הכי מחויב בפיקוד העורף.
אנחנו מתגעגעים אליך ויודעים שאתה עושה את מה שחשוב!
מאיתנו - הבית שמחכה לך, עידו, ענת, אורי, יוני, נעם, הילדים והמקינטה ❤️
קבוצת ירדן מאחלת לנו ולכן עוד הרבה מפגשים נעימים ומצחיקים ושנחזור להיפגש בבית בהקדם 🙏🏽
ד"שים
חברי התנועה מהמסייעת של 9307 גדוד חרמון, יונתן (יפתח), איתי (אלומות), שלו (אלומות) שגיא (כיסופים)
מבקרים את החייל האמיץ יונתן גולדשטיין ממעגל יפתח, קבוצת מעפילה עומר המדריך וניצן הרכזת.
בשישי האחרון התאפשר לנו לבקר את חברינו וחניכינו המשרתים במילואים בדרום. קצת תמונות מרגשות מהמפגשים:
מבקרים את רותם אוירבך ממעגל יפתח
מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים מילים
מילות סיכום
תודה לכולכןם על שאתן כאן. מתפללות לימים טובים, שקטים ובטוחים יותר.
אם יש פעילויות, ד"שים, סיפורים, תמונות וכו' שתרצו להביא לעלון, מוזמנות לשלוח לדוא"ל psigmahlash@drorisrael.org.il או לפנות לאחת מחברות הצוות:
יוני כרמל, אופק. ניצן רוזנוקס-זיו, ראשית. צרויה עזוז, המעצבים. גל פורת, מעיין, מחל״ש תנועת הבוגרים-מרח״ב. טל רתם, המעצבים. סתיו, כיסופים. איתי אמדורסקי, קשת.
